את מרינה ודני, זוג צעיר מהעוטף ולומדים באוניברסיטה, פגשתי במסגרת ההתנדבות שלי במיזם “חזית הבית” – יוזמה מרגשת של מעצבות פנים שמלוות משפחות שפונו מבתיהן בעקבות האירועים הקשים בצפון ובדרום, ועוזרות להן לבנות מחדש תחושת בית.
מרינה ודני עברו להתגורר בדירת רכבת ישנה, כזו שמיועדת לפינוי-בינוי בעתיד, ושום דבר בה לא הזכיר את הנוף הפסטורלי והתחושה הביתית של הקיבוץ שבו גדלו. הדירה הייתה ריקה, קרה וזרה – ואת זה בדיוק רצינו לשנות
עבדנו עם מה שהיה, רהיטים שנתרמו באהבה על ידי אנשים טובים, תוספות קטנות שנמצאו ביד שנייה, ובעיקר הרבה צבעוניות שבחרנו בקפידה והתאימה בדיוק לסגנון הצעיר של מרינה ודני. למרות התקציב המצומצם, הצלחנו ליצור מרחב שמשקף את מי שהם: חם, צעיר, לא שגרתי ועם המון נשמה
התוצאה היא בית קטן, אבל מלא אור, חיים ותחושת שייכות – מקום שאפשר לנשום בו, לצחוק בו, ולדמיין בו עתיד קצת יותר בטוח ושקט
